תרגום מסמכים נשמע לכם אולי קל ומשעמם, אבל גם בתחום זה דרושה מיומנות והכרה טובה של החומר על מנת לתרגם אותו באופן הנדרש. מסמכים מתורגמים מוגשים בדרך כלל למוסדות, רשויות, בתי משפט, שלטונות הגירה וכו' – כלומר לגורמים רשמיים.
מלבד שליטת המתרגם בשפת המקור ובשפת היעד כאחד, דרושה נאמנות למקור והכרה שלו את הגורם הרשמי אליו מיועד התרגום. זאת, על מנת שהתרגום יתקבל ללא בעיה או הערה מצד הגורם הרשמי, העלול לדחות את בקשת הלקוח במידה ופוסק כי התרגום אינו כשיר או עונה לדרישותיו.
תרגום מסמכים כולל בתוכו סוגי תרגומים רבים: תרגום משפטי, תרגום עסקי, תרגום פיננסי, ועוד, וחולש על מגוון תחומים כגון: משפט, מס, הגירה, בריאות, ביטוח, ועוד. גם כאן, מתרגם משפטי לא בהכרח מיומן בתרגום דוחות מס ולהיפך. לכן חשוב לבקש דוגמאות תרגום קודמות של מסמכים זהים.
בעידן של שימוש בתוכנות זיכרון תרגום (Translation memory), תרגום מסמכים נעשה קל יותר כיון שתבניות המסמכים כבר קיימות בשפות שונות, כך שאין צורך לתרגם את המלל מראשיתו, אלא פשוט להשתמש בתבנית קיימת. כדאי לשאול אם המתרגם משתמש בזיכרון תרגום, ואם לא, האם יש לו תבניות קיימות של מסמכים זהים שכבר תרגם בעבר. תבניות של מסמכים כגון ייפוי כוח, הצהרת נוטריון או מתרגם, וחוזים כלליים קיימים גם באינטרנט, כך שניתן להשתמש גם בהם לצורך השוואה.
חשוב לדעת שבמדינת ישראל, אין גורם המסמיך מתרגמים למעמד של מתרגם מוסמך certified) translator) באופן שבו יש להם חותמת ומספר רישיון. במידה והגורם הרשמי מבקש שהתרגום ייעשה על ידי מתרגם מוסמך, חשוב להסביר ללקוח שהסמכה כזו אינה קיימת בארץ ולהפנות אותו למתרגם שיש לו חותמת ורישיון של מתרגם מוסמך (או לברר עם אותו גורם רשמי האם חותמת נוטריון על הצהרת המתרגם מספקת). בקשה זו שכיחה בעיקר בתרגום מסמכים לשימוש בחו"ל, שם למתרגמים יש איגודים מסמיכים.